לים בע"מ נ' חיפה מרין שיפינג בע"מ

פסק דין

א.מבוא

1.התביעה שבפני הינה תביעה כספית ובה עותרת התובעת, חברת לאספקת מזון וצידה לאוניות (להלן: "לים") לחייב הנתבעת (להלן: "החברה") לשלם לה התמורה עבור אספקה שסיפקה לים, לאוניה בשם M.V.SKY (להלן: "האוניה"), במהלך החודשים ספטמבר אוקטובר 2007, במהלך פקידת האונייה את נמל חיפה.

2.בתביעה טענה לים כי סיפקה לאונייה מוצרים שונים על פי הזמנה שנעשתה בעל פה על ידי החברה, וזאת בהתאם לנוהל שיגרתי יומיומי של עבודה בין לים והחברה. לים טענה כי בין הצדדים התגבש נוהל עבודה לפיו החברה נהגה להזמין אספקת מוצרים עבור אוניות הפוקדות את נמל חיפה, לים סיפקה את הציוד המוזמן והוציאה חשבונות עבור השירות שנתנה לחברה, וזו פרעה חשבונות אלו.

3.לים טענה כי מעולם לא התנתה החברה הסכמתה לפרוע חשבונות שהוצאו על ידי לים בקבלת כספים מבעלי האוניות להם סופקה הסחורה.

נטען כי חלק מהחשבונות שהוצאו לחברה על ידי לים בגין אספקת מוצרים לאונייה שולמו ואולם נותר חוב בסך 11,746.08$.

כן נטען כי החברה סירבה לפרוע חוב זה בעצמה בטענה כי שימשה רק מנהלת אונייה במועדים הרלוונטיים ולא קמה לה חבות לפרוע חוב אותו על בעלי האוניה לפרוע. לבסוף נטען כי החברה הוסיפה והבטיחה ללים כי תעשה כל שביכולתה להביא בעלי האונייה או האונייה לפרוע חובה ללים.

4.עוד נטען על ידי לים כי בעקבות פניותיה לחברה שולם ביום 14.7.08 סך של 5,000$ על ידי החברה על חשבון החוב וכן נזקף לזכות פירעון החוב סך נוסף של 235.5$ שהיה רשום לזכות החברה במסמכי לים. נטען כי יתרת החוב בסך 6,510.56 ₪ לא נפרעה.

5.החברה מצידה דחתה טענות לים וטענה כי דין התביעה להדחות. נטען כי אין יריבות בין הצדדים וכי על לים להפנות תביעותיה לבעלי האונייה או כנגד האונייה גופה. החברה טענה כי לא שימשה במועדים הרלוונטיים ואינה משמשת גם עתה כסוכנת אוניות ושימשה רק כמנהלת האונייה וככזו עסקה בעניינים טכנים לרבות אספקת ציוד טכני בעבור האונייה.

החברה לא הכחישה כי ביצעה הזמנת אספקת ציוד לאונייה אצל לים ואולם טענה כי לים ידעה שההזמנה בוצעה על ידי החברה כשלוחה של בעל האונייה.

6.אציין כי נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לצורך להוכיח טענת לים כי סיפקה המוצרים המוזמנים לאונייה. לטעמי קריאת כתב ההגנה מטעם החברה כמו גם התרשמותי מעדות נציג החברה בפני מלמדים כי אין מחלוקת של ממש באשר לטענת לים כי סיפקה הסחורה שהוזמנה על ידי החברה לאונייה. בכתב ההגנה נטען על ידי החברה רק כנגד חיובה האישי לשלם החוב והוסבר כי תשלום עבור מוצרים שהוזמנו נעשה רק מתוך כספים של בעלי האונייה שהיו בידי החברה – נטען כי עובדה זו הייתה בידיעת לים.

לא נטען דבר וחצי דבר כאילו סחורה שהוזמנה לא סופקה.

טענה זו גם אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות החברה אשר לא סירבה לשלם עבור מוצרים שהוזמנו כל עוד היו בידיה כספים של בעלי האונייה ולא נטען או הוכח כי תשלום כזה הותנה בבדיקת העובדה האם סופקו המוצרים לאונייה.

והיטיב לנסח זאת מר אלי מרדכי, עד מטעם החברה, בעדותו בעמוד 9 לפרוטוקול:

"אני לא טענתי שהסחורה לא סופקה אני מאמין שרוב הסחורה סופקה, אני לא חושב שחברת לים עושה קומבינות".

7.האמור לעיל מייתר הצורך לדון בטענות ב"כ החברה בסיכומיו כי לים לא הוכיחה כי סיפקה המוצרים שתמורתם נדרשת בתביעה לאונייה.

ב.ההליכים

1.לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים שמעתי מטעם לים עדות מר בועז יעקובי ומטעם החברה עדות מר אלי מרדכי. במהלך שמיעת העדויות הוגשו תצהירי עדות ראשית ומוצגים שונים.

2.לאחר סיום שמיעת הראיות סיכמו באי כוח הצדדים טענותיהם בפני בעל פה.

ג.המסקנה